אדמו"רים רבים לחסידויות שונות היו בתולדות עם ישראל. רובם גדולי תורה, פוסקי הלכות ומנהיגי צאן מרעיתם. רק מתי מספר מבין אדמו"רים אלה השאירו לדורות הבאים – בנוסף על מאמריהם ושיחותיהם בנושאים תורניים – הוראות וציוויים בנושאים חברתיים, בחינת: "והצנע לכת עם אלוקיך".

הבולט ביניהם, עליו נחלוק עמכם את תולדותיו והנהגותיו הוא: הרבי שמחה בונם אלתר זצ"ל, האדמו"ר החמישי בשושלת חסידות גור .

א. חסידות גור היא תולדה של יסוד קבוצה חסידית בראשותו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ מפשיסחה, שידוע בכינויו "היהודי הקדוש", תלמידו של החוזה מלובלין. יורשו בניהוג החסידים היה רבי שמחה בונם מפשיסחה. לא כל תלמידי החוזה מלובלין קיבלו הנהגתו והייתה מחלוקת קשה ביניהם. כשנפטר הכתירו החסידים בראשות רבי יצחק מאיר אלתר את רבי מנחם מנדל מקוצק כרבם. כשהרבי מקוצק נפטר החליטו מרבית החסידים להכתיר עליהם כרבם את רבי יצחק מאיר אלתר. האדמו"ר החדש הקים את חצרו בעיירה גורא-קלאווריה, הסמוכה לעיר הגדולה וורשה –בירת פולין.

ב. בעיירה גורא, נוסדה חסידות גור כשהאדמו"ר הודיע לחסידיו בכהאי לישנא: "רבי שמחה בונם הנהיג אתכם באהבה,רבי מנחם מנדל ביראה ואני אנהיג אותכם בתורה". תחת מסר זה נוסדה, צמחה והתפתחה חסידות גור כשהרבי יצחק מאיר אלתר נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת חסידות זו. חסידי גור היוו את החסידות הגדולה ביותר בפולין ואט אט גם באירופה ולימים בארה"ב. המאפיין את חסידות גור מתחילת דרכה הייתה ,מחשבה תורנית עמקנית ושמירה על ניקיון הלב.

ג. כל בניו של רבי יצחק מאיר, מייסד חסידות גור, נפטרו עוד בחייו. כשנפטר האדמו"ר הראשון בשושלת הוכתר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר , שהיה גם הוא מזקני החסידות הפשיסחאית, כממשיך דרכו. רבי חנוך נשא בעול כארבע שנים וכשנפטר הוכתר רבי יהודה אריה לייב אלתר , נכדו של מייסד החסידות והוא בן 23 שנים כאדמו"ר של חסידות גור וכינוהו ה"שפת אמת" ע"ש ספרו בנושאי פרשות השבוע וחידושיו על הש"ס . מאז וב"ה עד היום שושלת האדמורים של גור הינם צאצאים ישירים למייסד החסידות.

ד. במוצאי יום טוב שני של גלויות של חג הפסח, ליל כ"ד ניסן תרנ"ח ( 1898) נולד בעיירה גורא בן לרבי אברהם מרדכי אלתר ולרעייתו חיה ראדא יהודית . נכד לאדמו"ר רבי יהודה אריה לייב ה"שפת אמת". האדמו"ר הורה לבנו, אבי התינוק לקרוא שמו בישראל "שמחה בונם" , על שמו של רבי שמחה בונם מפשיסחה. על כך אמר אבי הילוד : "אכן, מה חפץ הייתי שיהיה לי ר' בונם בביתי". בסעודת המצווה של הברית בראשות האדמו"ר-הסבא ה"שפת אמת" אמר הרבי: "…אבל מי שיש לו כוח למעלה מן השמים, כמו שנאמר באברהם אבינו הבט הא השמימה וכו'- הוא יכול להמשיך דרך חדש לעולם".

ה. את שבע שנותיו הראשונות עשה בבית סבו האדמו"ר שהשפיע עליו רבות הן בדוגמא האישית להליכות הבית ולדרך ארץ והן בבנית היסודות ללימוד התורה ולהתמדה בלימודה. כשהיה הילד שמחה בונם בן שבע שנים נפטר סבו האהוב ואביו מרבי אברהם מרדכי הוכתר כאדמו"ר השלישי של חסידות גור ,כינויו בחסידות היה ה"אמרי אמת" ע"ש ספרו (יצא אחרי פטירתו) בשם הזה.

עוד בטרם מלאו לר' שמחה בונם גיל בר מצווה, הועיד לו אביו את בת דודו יוטא הענא, ביתו של רבי נחמיה אלתר דודו ונכדתו של ה"שפת אמת", להיות לו לאשה. בראש חודש ניסן תרע"א , מועד סמוך לבר המצווה של שמחה בונם, נכתבו התנאים חתונתו נערכה כעבור ארבע שנים, בראש חודש אלול תרע"ה (1915). החתונה נערכה בעיר ורשה. הימים ימי מלחמת העולם הראשונה, המחותנים פנו, במכתב ההזמנה לחתונה, לחסידיהם בהסבירם כי "למרות שלעת הנוכחית אין הזמן גרמא לשמוח יחד במקום אחד במקהלות" מבקשים הם כי: "ישמחו החסידים איש איש במקומו ובזאת יתאחדו שמחותינו".

ו. במקום זה החובה לציין כי האדמו"ר רבי אברהם מרדכי ביקר בארץ ישראל בשנת 1921. בעקבות ביקורו קרא בפומבי לחסידיו בעלי האפשרויות הכלכליות, לעלות לארץ ישראל, להשקיע בקניית אדמתה, למצוא לעצמם פרנסה, תוך הקפדה מלאה על שמירת המצוות. הרבי עצמו רכש נכס בעיר יפו. קריאתו חלחלה בקרב חסידיו והחלה עליה מצומצמת של חסידי גור לארץ ישראל.

האדמו"ר חזר וביקר בארץ גם במטרה לחזק את חסידיו שנתקלו בקשיי "קליטה" ופרנסה. האדמו"ר חזר והסביר כי ארץ ישראל נקנית בעקשנות. בודאי שדברי הרבי השפיע גם על בנו ר' שמחה בונם והוא עלה ארצה יחד עם רעייתו יוטא הענא בחודש אלול תרצ"ד ( 1934). הוא שהה בארץ כ4 שנים. באותם שנים היו כבר שבעה בתי כנסת של חסידי גור בעיר תל אביב.

ז. בהתאסף ענני אסון מעל פולין, עם התגברות השלטון הנאצי והסיכון של כיבוש פולין בידי הגרמנים ימ"ש, יצאו רבי שמחה בונם ורעייתו בדרכם לעיירה גורא בפולין במטרה לבקר את הוריו ולשכנע את אביו האדמו"ר לעלות לארץ ישראל. עקב הריונה של הרבנית נשאר בפולין ונקלה לכיבוש הנורא של פולין. חסידי גור "הפכו עולמות" כדי לחלץ את משפחת האדמו"ר מהתופת הנאצית. חסידים שילמו הון תועפות לפקידים ולמפקדים נאצים בכירים וכך הוצאה משפחת האדמו"ר ובמסע מסוכן ומפרך הצליחו להגיע לאיטליה ומשם באניה לארץ ישראל. במבצע חילוץ זה הוצא גם רבי שמחה בונם רעייתו ושני ילדיו וגם הם הגיעו לארץ ישראל.

ח. האדמו"ר ובניו עשו מאמצים רבים לחדש את החסידות שלאחר המלחמה האיומה, בסמיכות למלחמת השחרור, נפטר האדמו"ר בעל "האמרי אמת" ואת מקומו כאדמו"ר הרביעי בשושלת מילא בנו רבי ישראל. מינוי זה היה על פי צוואתו המתוקנת של אביו. בצעד חריג ויוצא דופן החליט האח הצעיר רבי שמחה בונם לצאת עם משפחתו לחו"ל לכמה שנים.

הכל הבינו כי בכך הוכיח לרבים את צניעותו וענוותנותו. לאחיו האדמו"ר כתב כי יהיה כפוף לו כאחד מן החסידים מן השורה. ר' שמחה בונם יצא ל"גלות" בתחילה לעיירה סן ז'רמן שליד פריז ולימים עבר לגור באנטוורפן שבבלגיה. האח האדמו"ר ביודעו ובהכירו את גאונותו בתורה של אחיו, כתב לחסידיו כי ישמרו על ר' שמחה בונם מכל משמר, והמשיך : "הוא מסתובב כאן אך מתהלך בשמים ,סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". בהיותו בחו"ל עסק ר' שמחה בונם רבות בהשקעות נדלניות . רכש אדמות רבות באזור חוף הים במטרה להקים אזור קיט לציבור החרדי. אדמות אלה נמצאות כיום באזור יוקרתי בשם "ארסוף".

ט. בתחילת חודש אדר תשל"ז (1977) נפטר האדמו"ר רבי ישראל אלתר זצ"ל. אחיו הצעיר ר' שמחה בונם הוכתר ע"י חסידי גור כרבם החדש. חידושים רבים קרו בזמן היותו האדמו"ר של חסידות גור. היה ידוע בחיבתו הרבה לתלמוד הירושלמי ולכן יזם, הפעיל ודירבן את חסידיו מחד והרבה לומדי תורה מחוץ לחסידות גור להתחיל בלימוד דף יומי של התלמוד הירושלמי. מכאן יובן כי אלה שכתבו מחקריהם וחידושיהם על התלמוד הירושלמי, כיבדו את הרבי בכותר של ספריהם כדוגמת: "נטיעה של שמחה" "בנין של שמחה" או המפעל "דרכי שמחה" הידוע בפירוש בשם "אור שמחה". חידושי ר' שמחה בונם בעיקר אלה שאמרם בעת ה"טיש" המסורתי לוקטו בספר "לב שמחה" שהפך לכינויו של האדמו"ר.

י. בהבנתו המעמיקה בנושא הנדל"ן בישראל היה זה רבי שמחה בונם שדרבן ויזם את הקמת הקריות החסידיות של חסידי גור, בעיקר הזוגות הצעירים, בפריפריה. כך נוצרו הקריות החסידיות באשדוד, בחצור הגלילית, בערד ועוד. קריות שפתרו את הבעיה האקוטית של מחירי הדיור במרכז. החלטותיו החברתיות הבולטות והידועות, תאמו את אופיו הענוונתני וצניעותו הרבה.

הרבי פירסם תקנות חריפות וחד משמעיות, המורות למשפחות חסידיו לצמצם דרסטית את ההוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות, תקנות שהייתה להן השפעה רבה גם בחסידויות אחרות. האדמו"ר פתח ב"מלחמת קודש" כנגד תופעת העישון ,שהייתה נהוגה בין האברכים הצעירים . עליהם אסר העישון לחלוטין, על החסידים המבוגרים יותר ניסה להשפיע לצמצם את העישון. חסידות גור הייתה מאז ומתמיד הבסיס הרחב והאיתן של תנועת "אגודת ישראל" הרבי דרש מנושאי המשרות הציבוריות לקיים רוטציה ולא "להידבק בכיסאותיהם" . במסגרת פעולותיו הציבוריות קיים מלחמה "קולנית" וקשוחה נגד טיסות בשבת של החברה הלאומית (אז) "אל על" והצליח וכן נגד הנהלת "בנק לאומי" שהייתה בעלים של פרויקט בנית בית מלון בטבריה ,שנבנה על קרקע שהיתה כנראה בית קברות יהודי קדום.

רבי שמחה בונם אלתר היה סמל לשילוב של מנהיג רוחני גדול בתורה מחד ומנהיג חברתי שיודע לכוון ולהועיל לחסידיו בחיי היום יום . בז' בתמוז תשנ"ב (1992) השבוע לפני 24 שנים החזיר הרבי נשמתו לבוראו. השבוע יפקדו אלפי חסידי גור ושלומי אמונים את קברו . על שכמותו נאמר "חבל על דאבדין ולא משתכחין" .